ליטל יעל מלניק בת ה-17 נרצחה בברוטליות, לכאורה, באוקטובר 2021 על-ידי אח בן 50 שהכירה בבית חולים פסיכיאטרי בו הייתה מאושפזת. גופתה נמצאה קבורה באתר בניה בקרית מוצקין, אתר אליו נכנסה עם האח - אדוארד קצ׳ורה. יעל ליטל נקברה בעודה בחיים.
גודל הזוועה לא מסתיים פה, קצ׳ורה ומלניק ניהלו ״מערכת יחסים״, האח לשעבר ניצל את מעמדו ומצבה כדי לכפות עליה יחסים עם פערי כוחות עצומים; שום גורם לא עשה מספיק כדי לעצור אותו, אם לדייק - מרבית הגורמים לא עשו דבר. כעת, מערכת המשפט מעזה להקל בעונש של קצ׳ורה בקביעתה כי מדובר ב״גרימת מוות ברשלנות״. מערכת המשפט מזכה את אדוארד קצ׳ורה מהאשמה ברצח. אסור לנו לשתוק, בשביל ליטל יעל, בשביל המשפחה שלה שנאבקת כבר שלוש שנים, בשבילנו הנשים והגברים שרוצות לחיות בביטחון והמדינה עונה להן במסר ברור - את לא בטוחה פה.
האחריות להפקרות המזעזעת נופלת על שורה של גורמים שנכשלו להציל נערה שנוצלה שוב ושוב עד סופה האכזרי:
המשטרה - ידעה לגבי צו הרחקה נגד קצ׳ורה. סבתה של יעל ליטל דיווחה על נכדתה כנעדרת וכי היא סבורה שהיא אצלו - המשטרה הגיע אל קצ׳ורה ובחרה ללכת לאחר שלא נענה לדפיקות על הדלת.
בית החולים הפסיכיאטרי - איפשר היכרות בין קטינה לאח תחת אחריות המוסד שהפכה בהמשך למערכת יחסים מנצלת, איך זה קרה?
איפה היו מערכת הרווחה, מערכת החינוך?
המשטרה, מערכת בריאות הנפש, הרווחה, מערכת החינוך, בית המשפט, המדינה שמפקחת על המוסדות האלו ובכל שנה דואגת לקצץ בתקציבים שמיועדים להלחם באלימות נגד נשים, הדם על הידיים של כולכם. ואדוארד קצ׳ורה לתדהמתנו אינו מואשם ברצח.
החודש נציין את היום נגד אלימות כלפי נשים דרך סיפור ההפקרה הזה של ליטל יעל. אנחנו שואלות - איך אפשר לציין יום של מאבק באלימות? המערכות שאמונות על ביטחוננו לא מגינות על נערות - לא מאלימות, לא מניצול. גם כשאלו מדווחות וזועקות לעזרה, אין מי שישמור עלינו.
הצטרפו אלינו למחאה ב25.11, נתכנס ב11:00 ליד בית המשפט בחיפה (המעון הזמני צמוד לגן הזיכרון, חסן שוקרי 5). נזעק בקול גדול - אנחנו לא מוכנות למציאות כזו. אנחנו תומכות במשפחתה של יעל. אנחנו שם בשביל כל הנשים שנוצלו, נפגעו, הוכו, אנחנו שם בשבילנו ובשביל עתיד אחר לכולןם.
